"הרי זה אבסורד! למה שימצא פתאום טעם בחיים האלה, למה שייאבק עליהם, הוא שהקדים וביקש לו את המוות? ...כל אדם אדון למותו, לכל אדם הזכות לקבוע מתי ואיך יסתיימו חייו..." כך אומר בלבו אדם אחד, האיש שבמרכז הספר הזה, אומר זאת כל חייו, ושב ואומר זאת כשמתברר לו שחלה בסרטן, ומחליט החלטה נחושה לסיים את חייו בקפיאה למוות, על ראש הר מושלג, בדממה, בבדידות, בנופים שהוא אוהב. "לא," אומרת לו האישה שהוא אוהב, האישה שאוהבת אותו, לוחשת מבקשת מתחננת, "לא." והם יוצאים למסע ארוך של מאבק על החיים האלה, שיש או שאין טעם להיאבק עליהם, מסע שמוליך אותם אל מחוזות שלא שיערו כלל שקיימים כמותם: מסע שבו הם תועים, נסחפים, נגררים במבואיה הסתומים של הרפואה הביו - טכנולוגית המודרנית, שמבקשת להתכחש למוות, להביס אותו בכל מחיר. מסע של סבל וייסורים לקראת המוות, שבו הם בכל זאת שבים וכובשים לעצמם פיסות נפלאות של חיים, שבים וטועמים מחדש את טעמה של האהבה - טעם שמתגלים בו פנים שלא הכירו עד כה. הספר, שהוא מסמך תיעודי - ספרותי, מתאר את הדרך הזאת שעשו שניהם יחד, וכל אחד לחוד, מנקודות ראותו ומנקודת ראותה, שלב - שלב, צעד - צעד - במסדרונות בתי - חולים, ובמסדרונות הנשמה, בתוך מלכוד של מציאות לא - נסבלת, ובניסיונות להיחלץ ממנה, להמריא אל מעבר לה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה